עוצמת הים

באתי להתבונן בים , הוא אומר את מה שאיני אומרת ללא מילים, הגלים המתנפצים אל הסלעים הם פיצוצים קטנים של רגשות חבויים. באתי לזרוק לים את כל החמץ בחיי, לצעוק לתוך הגלים שיכולים לספוג הכל ללא קיטורים, לשטוף את כל החששות והפחדים . הלוואי ויכולתי לבטא את עצמי כמו הים , לסעור בעוצמה ולהירגע.

הגעתי לכאן כדי לאסוף כוחות ואנרגיות חדשות. גם זה טקס קטן עבורי : הים ואוצרותיו. רגשותיי העצורים. 

אני מבקשת את העוצמה שלי בחזרה כי נראה שהלכה לה לאיבוד במימדי הזמן והמרחב.

אני רואה יונה מהלכת, מחפשת דבר מה, אולי גם עוצמה שהלכה ואבדה.עכשיו היא עפה ומשקיפה על הים, ממבט-על שמאפשר לה לצפות גם על האופק הרחוק, אולי ממנו תבוא הגאולה.

נראה כי הים כבר מלא כי ספג אליו את כל המועקות של כולם.

חלק מגיעים לדוג, חלק פשוט מטיילים וחלק פשוט מתבוננים. בכל מקרה , הים סופח אליו את הכל ללא קמצנות וללא סינונים. הגלים מקבלים הכל.

לעתים אנו נראים מבחוץ שקטים ומבפנים סוערים בתקופות מסוימות בחיים. לים אין מסכות. הוא פשוט הוא במלוא עוצמתו, בשקט ובסערה.

כמה רוגע משרה הים, כמה שקט. סוער מצד אחד ומשרה שלווה מצד שני . אחד מפלאי הטבע של היקום.

זוג עומד במזח, מתחבקים ומתנשקים לרעש הגלים, אנשים עומדים ליד המעקה ופשוט מתבוננים, אבא ובן צוחקים ונהנים אל מול הגלים המתנפצים. הים מקבל את כולם : ללא אפלייה, ללא מסננות, ללא הבדלי גזע, מין,דת ולאום. הטבע מקבל את כולם ואוהב ללא תנאי.

אנחנו חלק מהטבע . הלוואי ויכולנו להיות כמו הים. 

קרוב משפחה שלנו נפטר שלשום .הוא היה חבר של סבי ובשבילנו, כמו משפחה.

באתי לים גם כדי לבקש שנשמתו תעלה במהרה לשמיים ותמצא מנוחה. הוא היה חברו הקרוב של סבי שנפטר באוגוסט 2012 . היום חברו נקבר בדיוק מולו בבית הקברות. תהיה מנוחתם עדן.

הגעתי כדי להתבונן בים . הבנתי שאני מתבוננת בעצמי. סוערת מחד עם מבט פנימי של שקט מאידך.