יום שבת, 3 באוקטובר 2015

המטרות שלי לשנה החדשה וגם נעילה ושחרור של כל מה שגרם לי לעצב

התחילה שנה חדשה, תשע"ו שמה.
אני צריכה לעשות איתה הכירות .
לפני שהיא באה עשיתי כמה דברים כדי לקבל את פניה בברכה.
התחלתי תכנית ליצירת שפע ,כי הבנתי שאני בוראת את המציאות שלי.
התפללתי ,הכנתי מחברת של כל הרצונות שלי לשנה החדשה, הכנתי את עצמי לקבל את השנה בנפש בריאה ונשמה גבוהה.לפני צאת כיפור, צמתי כמובן, הלכתי לבית הכנסת.התרגשתי מאד בתפילת הנעילה שנעלה את השנה הקודמת .

אלו הם חלק מהרצונות שלי לשנה החדשה :
רכב-מזדה דמיו2
לצאת עם בתי לטיול בת מצווה בחו"ל-שוויץ ופריז
להקים משפחה שנייה עם המון אהבה והרמוניה-להיות אמא שוב
להפוך את "קול אחת" לעמותה שתפעל למען אמהות חד הוריות
שפע כלכלי ולהיות אשת קריירה-יועצת שיווק באינטרנט -יש לי נסיון כבר 7 שנים 

כל שנה אני תוהה מה יהיה השנה?איך אפעל למען המטרות שאני רוצה?
יש לי כיוונים לפעולה ומצד שני יש גם קצת חששות כי הרבה פעמים אנחנו מקבלים מהיקום את הדבר שאנו זקוקים לו ולא את רצוננו ולמרות זאת, זה הכי מדוייק.הבנתי שכל דבר שאני מקבלת מהיקום בין אם זה נעים או פחות נעים זה מדויק לי , לתהליך הצמיחה שאני עוברת, ליכולת ההתמודדות שלי כי הבנתי שאלו מסייעים לי להיות מאוזנת ויציבה,עדינה ורכה .האמת,אני מעדיפה לקבל את הדברים בעדינות במקום להתחרפן כמו שהייתי עושה פעם,ישר נכנסת לסרטים ותסריטים שלא יביישו את הבמאים הגדולים בהסטוריה.

החלטתי השנה גם לשחרר מישהו,דמות שהייתה בעבר בן זוגי.לפני כשבוע היה לי חלום עליו ובכלל באותו השבוע היה לי עוד חלום על אביה של בתי.2 חלומות בשבוע על בני זוג קודמים.מהחלום על אביה של בתי קמתי מרוצה כי הבנתי עם הקימה ששיחררתי אותו די מזמן. מהחלום השני על בן זוגי לשעבר האחרון קמתי קצת מוטרדת כי הסתבר שיש לי עדיין רגשות אליו, כבר חשבתי שהם נעלמו לחלוטין ושקברתי את הרגשות הללו עם מציבה חזקה מבטון אבל הנה , התת מודע שלי שלח לי מסר שאני כנראה עדיין מחזיקה משהו ממנו.אז זהו,אני משחררת אותו.הוא עוד מעט מתחתן ואני רוצה לברך אותו לשנה החדשה בנישואים מאושרים ושחייו יהיו מלאים בשפע ואהבה וכל טוב,שיזכה לילדים ולהדדיות בזוגיות שלו עם אשתו לעתיד.

אני חייבת לציין שאני עושה עבודה מאד יפה ושאני גאה בעצמי על התהליך שאני עוברת.תהליך של עבודה פנימית עם עצמי כל יום-עבודה של עדינות,חמלה,הכלה,קבלה,סבלנות וסובלנות,אהבה.
אני גאה בעצמי על הנתינה של ל"קול אחת"-יוזמה התנדבותית שהקמתי לאמהות חד הוריות באזור הקריות ובה אני פועלת בהתנדבות מלאה.
אני גאה על כך שפתחתי את הלב שלי, תשמעו,זה היה קשה ואתגרי אבל-ניצחתי את האטימות שהייתה בי כי אני רציתי,כי אני פניתי למאמנים ויועצים כי הנשמה שלי העבירה לי את המסר שזה מה שאני צריכה לעשות כדי להיות במקום של אושר והיקשבתי לה.
אתם יכולים לקרוא לזה נשמה, אנרגיה, בורא עולם או כל שם שייראה לכם מוצדק ונכון .

יש התרגשות כלשהי באוויר מדי שנה -מה יקרה השנה? איך היא תהיה?
אני מציעה לכל אדם שרוצה להשיג משהו , שרוצה להיות במקום של אושר,שלווה,שמחה,קלילות,שפע -לעשות עם זה משהו בין אם זה ללכת לאימון,ייעוץ, בין אם זה להתחיל לכתוב-כתיבה היא מאד מרפאה כפי שאתם רואים :) אני באמת לא יודעת מי קורא את זה , אם בכלל ,אני פשוט כותבת לעצמי כדי להרגיש מתוך עצמי, מתוך האני שלי את מי שאני באמת ולהתחיל להאמין שכאשר יש לי רגשות ומחשבות שליליות הם לא מגדירים את האני האמיתי שלי כי האני שלי הוא טהור,זך,רך,הוא קסם והוא פלא,הוא עדין, מקבל,אוהב,נותן ,מכיל,חמלתי ומקסים!

אני מציעה באמת לכל אחד לכתוב כל יום בסוף היום לפחות 5 דברים על דף שאתם יכולים להודות עליהם,דברים שעברתם באותו היום.ליד כל דבר כיתבו את המהות שהישגתם באמצעות הדבר הזה למשל אם טיילתם הישגתם מהות של חופש תנועה; אם קניתם משהו הישגתם מהות של חופש כלכלי.

אלה הם 5 הדברים שלי :
1.תודה על שבת נעימה ושקטה-יכולתי להתבונן בעצמי והיה לי זמן לתובנות חשובות
2.תודה על מאפינס דבש מוצלחים שאפיתי היום-מיקדתי את תשומת הלב שלי באפייה וגם נהניתי ולכן הם יצאו כל כך מוצלחים.הישגתי מהות של מיקוד.
3.תודה על סרט מצחיק-פשוט העיר את כל התאים שבי לשמחה!
4.תודה שישנתי המון-עד 1 בצהריים זה קורה לי לפחות פעם בשנה-הישגתי מהות של מנוחה,הייתי צריכה אותה
5.תודה על כך שאני כותבת כאן בבלוג-חצי שנה כבר לא כתבתי-הישגתי מהות של ריפוי ושפיכת הלב,זוגיות עם עצמי

אני רוצה להוסיף דבר מה חשוב-תודה שיוסי הדגיש שאני צריכה לדייק את הרצון שלי:במקום לומר-אני רוצה זוגיות , לומר:אני רוצה משפחה שנייה ולהיות שוב אמא כי הגעתי כבר למצב שאני בזוגיות עם עצמי-כמובן,תהליך של 3 שנים לפחות.

אז אני מאחלת לכם שנה טובה מלאה בבשורות טובות ורבות כגרגירי הרימון!
אני מאחלת לכם שתקבלו ותאמינו שכל חווייה/אדם שאתם פוגשים השנה מדייק את תהליך הצמיחה שלכם והם הכי מדויקים עבורכם!
אני מאחלת לכם להעיז ולזוז, לאזור אומץ להגשמת החלומות שלכם!

ליה





יום שבת, 11 באפריל 2015

מה לעזאזל אני רוצה?

בחיי,
הרעשים במח לא נותנים לי מנוח.
הנה נגמר פסח,יצאנו,שוב,ממצרים,קרענו השבת את ים סוף ועכשיו אנחנו כולנו אמורים לצאת לדרך חדשה .
הידעתם?
בכל שביעי של פסח אנשים הכי עצבניים כי זו קריעת ים סוף וכמו שזה נשמע "קריעה" משהו בנפש ,חתיכה מהנפש נעלמת שזו חתיכה מציקה בדרך כלל.
זה יכול להיות כעסים,או פחדים,קינאה,עצבים.
מעניין,קשה לנו להיפרד מחלקים כואבים בתוכנו כי הם משרתים אותנו הכי הרבה.
אותה חתיכה מהנפש שגורמת לנו למשל לכעוס בשאר ימות השנה פתאום נעלמת ואז,מה יהיה,מה אני לא אכעס?איך אשחרר או תשחררו את הכעס שאתם מחזיקים שנים כה רבות כלפי אדם מסוים? זה סוג של פרידה וכולנו יודעים שפרידה היא קשה במיוחד,אפילו אם נפרדים מכעס ששירת אותנו שנים כה רבות נאמנה.

כשאדם כועס ומעדיף להישאר כועס זה בדרך כלל משרת אותו בהימנעות מסליחה ומחילה כי הכעס על מישהו אחר לפעמים הוא כל כך חזק עד שהוא אומר לאגו:"ידידי,אנחנו מחזקים את החזית שלנו מול x ולא נכנעים" ואז האגו עושה עבודה נוספת ,הוא הרי נהנה ,כל המטרה שלו היא להשאיר את הכעס כי הוא ניזון ממנו.

ממה אתם רוצים או מרגישים שאתם חייבים להיפרד הפסח הזה?

אני יכולה לספר לכם שביומיים האחרונים הייתי מאד עצבנית.לא יכולתי אפילו להתחבר לעצמי או לדבר עם אלוהים,היה לי מאד קשה כי ידעתי שמשהו נקרע ממני והיכן שהוא בתת מודע לא רציתי להיפרד כי זה אזור הנוחות עבורי.המקום שנוח לי בו,המקום שמסייע לי כביכול להימנע מלקבל משהו טוב יותר גם אם המשהו הזה כרוך אולי בעבודה קשה ומאומצת ואולי זו פשוט זכייה בלוטו.
אז נכון,היה לי קשה בסופ"ש של שביעי פסח ויחד עם זאת,הרגשתי שהגיע הזמן לשחרר עוד חתיכה,לנפץ עוד דפוס שאני כבר לא צריכה,דווקא במוצ"ש באה לי הצתה מאוחרת:אני חייבת לקבל את המצב כמו שהוא בלי להתעצבן.
בדרך כלל אני מזהה את התובנה הזו כשהדאגות והחששות רק מתחילים .הפעם כנראה אלוהים השתמש בכל סוגי החומרים כדי לקרוע ממני משהו מיותר שישב שנים בנפשי.

אז זהו,הייתי חייבת לשתף אותכם,אני עדיין לא יודעת מי אלה אותכם .אני מקווה שאם את או אתה קוראים את הכתבה הזו תלמדו לקבל את העובדה שהכל קורה לטובה ושיש יד מכוונת והכי חשוב:לאהוב את עצמכם כפי שאתם.רק כשתקבלו את עצמכם,כפי שאתם ותהיו כנים גם עם החולשות שלכם תוכלו לשנות דפוסים ותכונות שנראות לכם לא רצויות.

אז הביעו חמלה למי שאתם,רכות ועדינות והכל יסתדר לטובה.

שיהיה אחלה שבוע,
ליה💓

יום שבת, 4 באפריל 2015

מאילו מיצרים לצאת הפסח הזה?

עברו שנתיים.
שנתיים מאז פתחתי את הבלוג הזה וכתבתי בו לראשונה.
אני שואלת את עצמי מה נשתנה מפסח 2013 ועד היום-פסח 2015? מאילו מיצרים יצאתי? האמת-הרבה.
למדתי לסלוח,לקבל את המציאות,למדתי להבין תיקונים וחוויות.
בתקופה האחרונה אני לומדת להרגיש.
להרגיש ולפתוח את הלב בפני עצמי.
לקבל גם את הרגשות השליליים,לשלוט בהם במקום שהם ישלטו בי,לבטא אותם,לתת להם מקום ואז-לאסוף את עצמי אחרי שאני מכילה את עצמי.
האמת-אני הרגשתי שעכשיו אני צריכה לכתוב.
לא יודעת מי רואה או יראה זה גם פחות מעניין אותי,העיקר החיבור העצמי הזה,שפשוט התחשק לי לכתוב,לפרוק,לספר ולשתף.למרות שאני משתפת מסך דיגיטלי וקר ,המילים הנכתבות כאן מחממות את לבי כי זה כרגע הדבר שאני מתחברת אליו.

הגעתי למקום שאני מוכנה ובשלה לזוגיות והקמת משפחה.פעם רציתי את זה ,בשכל,היום אני רוצה את זה גם בלב,היום אני מ ר ג י ש ה שאני רוצה את זה,מאד,ממש.
אני רוצה להרגיש נאהבת,אוהבת,אני רוצה ליטוף,חיבוק,נשיקה,חיוך,הרמוניה,אהבה.
אני רוצה.

לפעמים זה קשה,כבר נדמה שזה לא יגיע,שזה רחוק,זו הרגשה מייאשת אבל...
אני מרגישה שזה קרוב,שזה כאן,עוד מעט עוד רגע קט ואפגוש את בעלי לעתיד.

להרגיש זה קודם כל להרגיש את עצמי ,אפילו את הכאב על הלבדות כי בודדה אני לא,יש לי את עצמי,אני בלמידה עדיין לאסוף את עצמי ולהכיל את כאב הלבדות,את היעדר הנשיקה והליטוף בבוקר ולפני השינה ואת היעדר הדמות האבהית לבתי נויה המקסימה.

אני אוהבת את עצמי שוב,זו הרגשה נפלאה!בזכות ההרגשה הזו אני מרגישה שהוא קרוב,אני מרגישה שזה מישהו שאני כאילו מכירה כבר מהעבר,מגלגול קודם,שהוא יראה אותי ואני אותו ומבטינו ייפגשו,נרגיש את הצביטה בלב,את ה"זיץ" הזה שמדבר ללא מילים.

היום היו לי כמה רגעים של נפילה,האכזבה מהמציאות הלבדית עלתה והרגשתי את הכמיהה שלי לדבר ,לשתף,להיאסף בזרועותיו של אהובי,חיבקתי את עצמי כדי להרגיש אהבה,חום.

מישהו אמר לי שאני צריכה גבר גבוה ועשיר.כן,אני רוצה בן זוג גבוה .עשיר?בעיקר בנפש.מבחינה חומרית-גם חשוב אבל פחות.הכי חשוב לי שהוא יאהב אותי בכנות,בכבוד,באמון,בנאמנות,שיקשיב,שיתמוך ובקצרה-שאהפוך אותו למלך והוא יהפוך אותי למלכה.
כך אני מאמינה .זוהי זוגיות.
מלך ומלכה שהם גם הורים לנסיכות ונסיכים.
אולי חלק יאמרו שאני חיה באשליה,שאין היום דברים כאלה.האמת,שמעתי את זה כבר היום מאמא אחת של ילדה מהכיתה של בתי:אין היום גבר שישא את אשתו או בת זוגתו על הידיים לסף דלת הכניסה של ביתם החדש.

אבל,זה מה שאני רוצה.

אני רק תוהה:מתי?
מתי הוא יגיע? עוד חודש?מקווה.
אני מרגישה שאני בציפייה לבאות לפעמים ומצד שני ממשיכה בחיים.
לפעמים אני גם אומרת לעצמי:"נו כבר,שיגיע".

אני יודעת שהכל קורה לטובה .

אני מאמינה שאני לומדת לאהוב את עצמי עוד קצת כל יום,לקבל את עצמי עוד קצת כל יום על מנת שכאשר הוא יגיע אני אוהב את עצמי ואתן לעצמי את המרחב המקודש בתוך זוגיות,להישאר ליה .ליה עצמאית,עוצמתית,חופשייה רגשית.

אני מאחלת לכל הפנויים והפנויות השנה למצוא את הזוגיות הבריאה,הנכונה והאמיתית.

אני מודה לאדון היושב במרומים שהוא מלמד אותי מהי אהבה עצמית,מהו חופש רגשי,מהי עוצמה ועצמאות ומה זה לא ללכת לאיבוד בתוך זוגיות.

חג שמח אנשים,

ליה