יום רביעי, 15 במאי 2013

המלחמה התמידית בין האור והאהבה ליצר הרע-ניתן לנצח

התחברו לעצמכם, אבל באמת


שבועות הוא חג של טוהר, הוא מסמל גם סיומים והתחלות חדשות. סיומים של מערכות יחסים, עבודות,מעבר מגורים.
לקראת שבועות אני מזמינה אותכם להתחיל משהו חדש, אני מזמינה אתכם להתחבר לעצמכם ולהתחיל לממש את ההווייה שלכם.
התרגיל ניתן לביצוע בכל יום, בכל עת של התלבטות,ספקות,מועקה ובכלל, בכל רגע שתירצו.
העיקר שתהיו רגועים.

התרגיל :

אז בואו נצא לדרך (רצוי להקליט את התרגיל בתזכורן של הנייד או במכשיר הקלטה על מנת לבצעו כמו שצריך):

  • שיכבו או שבו בחדר שקט, אשר אורו מעומעם. העמעום יכול להתבצע על ידי מנורת לילה, נר קטן וכיו"ב.
  • עיצמו את עיניכם,ידיים לצידי הגוף, רגליים פתוחות ולא שלובות.
  • נפחו את הריאות בנשימה עמוקה, שחררו את האוויר באיטיות רבה.
  • נפחו שוב את הריאות ועכשיו שחררו את האוויר "במכה", במהירות.
  • שימו יד אחת על עור הבטן התחתונה, מתחת לטבור, יד שנייה על ליבכם.
ועכשיו, אני שואלת אתכם שאלות. אתם עונים בשלוף,בלי לחשוב. אתם תרגישו שכף היד אשר על בטנכם מתחממת.זה אומר שאתם מחוברים לעצמכם .

השאלות מתחלקות ל-2 רמות:
רמת הגוף
רמת הנשמה
אנו נבדוק את האיזון בין הגוף שלכם לנשמה שלכם.

שאלות ברמת הגוף :

  • מ 1-10 עד כמה אתם אוהבים את גופכם?
  • מהו האיבר שאתם הכי אוהבים בגופכם?
  • מהו האיבר שאתם הכי פחות אוהבים בגופכם?
  • מה הייתם רוצים לשנות בגופכם?
אתם כבר אמורים להרגיש את כף ידכם מתחממת.

שאלות ברמת הנשמה-ההווייה :
  • מהי התכונה שאתם הכי אוהבים בעצמכם?
  • מהי התכונה שאתם הכי פחות אוהבים בעצמכם?
  • איזו תכונה בבני האדם גורמת לכם להימשך אליהם ולהיות בסביבתם?
  • איזו תכונה מרחיקה אתכם מבני האדם?
  • מה מרגיע אותך ? (מחשבה/פעולה)
  • מה מעצבן אותך?
ועכשיו אימרו את התשובות לעצמכם בדרך של סיפור, למשל :
"אני משה אוהב את גופי בציון 8 , אני הכי אוהב את הבטן שלי והכי פחות אוהב את הכתפיים שלי.הייתי רוצה להתאמן יותר ולעשות ספורט כדי להוריד את הכרס.
אני הכי אוהב בעצמי שאני יסודי וקפדן, הכי פחות אוהב בעצמי שאני נוטה לכעס די מהר,בבני אדם מושכת אותי הכנות שלהם והשקרים מעצבנים אותי,אינני יכול להימצא בחברת שקרנים.
מרגיע אותי מקלחת טובה והכי מעצבן אותי לראות ניצול של אנשים"
זו כמובן דוגמא.

השאלות האחרונות-תשובות בשלוף:
  • על מה בחיים את/ה לא לוקח/ת אחריות?
  • מה מונע ממך לקחת אחריות?
ושוב אימרו לעצמכם את התשובות בדרך סיפורית עפ"י הדוגמא למעלה.

מעכשיו, כל מה שאתם קוראים, קחו את זה ל-2 השאלות האחרונות-על מה בחיים אתם לא לוקחים אחריות ולמה.

עכשיו בואו נעבור ליצר.

"יצר האדם רע מנעוריו" -בראשית, פרק ח', פסוק כא'
היכן יצר הרע מתבטא הכי הרבה?
אצל ילדים.
יצר הרע הוא הכוח אשר כל הזמן פועל ועובד, עושה הרבה שעות נוספות כדי למנוע מאיתנו לממש את עצמינו ואת ההווייה שלנו.
לדוגמא: אנחנו רוצים להקים עסק אבל מפחדים ויכולות לעבור שנים רבות אם נתגבר על הפחד=היצר הרע, אם בכלל.
היצר הרע ניתן להשוואה לילד הקטן שבנו אשר מגונן עלינו ואומר "לא תצליח","זה מפחיד","לא כדאי,היום הרבה עסקים נסגרים","אתה תפסיד כסף" וכיו"ב. מכירים את התחושה הזו ? גם אם לא רציתם להקים עסק, גם אם רציתם לפעול בתחומים אחרים בחיים ומשהו תמיד מנע מכם, משהו רגשי ועמוק.

הילד הקטן שבנו נמצא בנו לטוב ולרע.
הוא נמצא בנו כשאנו רוצים להשתטות, כמו ילדים וזה בסדר. כשאנו רוצים פתאום עם הילד שלנו לעלות לנדנדה בגן השעשועים וזה בסדר.
במקרים רבים יותר,הילד הקטן שבנו מנסה להניא אותנו מביצוע פעולות שאנו מאמינים שהן אפשריות,פעולות שהן לטובתנו, לשיפור הרווחה הכלכלית, לשיפור היכולת הזוגית,ההורית או בכל תחום אחר בחיים.
אפילו אם נרצה להתחיל לעשות הליכות, נמצא כל מיני תירוצים : "חם עכשיו", "אין לי טייפ לשמוע מוסיקה","משעמם לי ללכת לבד" ועוד ועוד, אינספור סיבות.

למה שאלתי אותכם בתרגיל על לקיחת אחריות?
היצר הרע מונע מאיתנו גם לקחת אחריות:בזוגיות, בהורות, בעבודה,בחיים בכלל, כל אחד בתחומו הוא.
במקרה הזה ליצר הרע אשר מונע מאיתנו לקחת אחריות יש שם מפוצץ במיוחד:
קורבנות.

הנה אוצר המילים לקורבן:
  • אכלו לי,שתו לי
  • דווקא לי זה קורה
  • אין לי מזל...
  • האשמת האחר -את/אתה -מיקוד חיצוני-הכל קורה בגלל גורמים חיצוניים
  • מה אני יכול לעשות?!
  • סיפורים -שלשום/אתמול
  • זה לא תלוי בי
  • אין לי סיכוי
  • עצבנות ונרגנות
  • כאבים כרוניים
  • אני משתדל, מקווה, מנסה
  • אולי,נראה
  • אבל-יוצר שיפוט, מוחק את מה שנאמר קודם
מכירים את המקרים שבהם אתם רואים שילדכם מחכה לקבלת סוכריה מהגננת ביום הולדת של ילד מהגן, כולם ניגשים,רק הוא מיילל ומבקש שאתם תיגשו לקחת עבורו סוכריה? זה בדיוק המצב. 
לכן,אנו אומרים לו שייגש כי הוא חייב לקחת אחריות כי "מי שמתבייש-מתייבש". זה קורה לנו גם כמבוגרים.

המטרה היא להתגבר על היצר, לשבור את הקונפליקט : "אני רוצה,אבל....." אז אם אמרת אבל אז אתה מוחק את ה"רוצה".
אני מציעה לך להגיד : "יחד עם זאת..." נכון שזה נשמע טוב יותר? זה לא קורבני, זה עוזר לך למצוא פתרונות.כמה כח יש למילים!

לקחת אחריות היא מתן אור ואהבה לעצמכםהיצר הוא הצד האפל, השחור,המלאך הרע, דפוס הקורבנות שמונע מכם להשיג את כל מה שתירצו בחיים

זו המלחמה האמיתית, זהו הקונפליקט שעליכם לשבור.

גם אם יש לכם משהו שמונע מכם לבצע דבר מה שאתם רוצים, תתיישרו, תקבלו את זה, אל תמררו על מר גורלכם וחפשו פתרונות כדי להתגבר על אותו מכשול במקום להשאיר אותו כך.
אתם רוצים זוגיות טובה יותר ? לכו לייעוץ.
אתם רוצים מקום עבודה יותר מניב כלכלית? חפשו מקום כזה או מיצאו לעצמכם הכנסה נוספת בזמנכם הפנוי (וכמובן השאירו זמן לעצמכם ולמשפחותיכם).
רוצים להתחיל לעשות ספורט ? אם אתם ממש צריכים את המוסיקה איתכם, קנו רשמקול קטן.אין כסף לחדר כושר? צאו לטיול בטבע.

וזהו אוצר המילים לאדם האחראי :
  • מה ניתן לעשות? מוצא פתרונות.
  • מהן האפשרויות שלי במצב הנתון ? 
  • מה למדתי מהחווייה?
  • מה אפשר לחדש? יוזמה.
  • "אני"-אין האשמת האחר
  • מחר יום חדש
  • אני ורק אני
  • אני יכול
  • איזו הזדמנות נפלאה!
  • מכאן והלאה.....-חיפוש הצעד הבא, השינוי
  • קלילות,גמישות,אופטימיות
  • התחייבות לעצמו ב-100% אפילו בעשייה הכי קטנה
נו, יש הבדל או לא?

קבלו החלטה וקחו אחריות,התחייבו לעצמכם ולכו עם ההחלטה עד הסוף.
זה מה שיביא יציבות לחיים שלכם,תהיו מאושרים, אתם היועצים הכי טובים של עצמכם.

אני רוצה שתיקחו בחשבון שכאשר אתם מתייעצים עם אחרים ויש לכם הרבה מורים כגון :מתקשרים, ההורים,השכנה,החברה, המורה אתם לוקחים מהם את כל הקארמה השלילית שלהם.
הרבה מהם יטילו ספק בכם לא בכוונה, אלא בגלל הפחד האישי שלהם ותו לא.
זוהי סביבה לא תומכת. אני כמובן לא אומרת שאסור להתייעץ. אם יש לכם ידיד/ה טוב/ה, שאתם חושבים שהיא/הוא יהווה/תהווה סביבה תומכת עבורכם, לכו על זה ועדיין-הקשיבו רק ל-♥ שלכם כי אתם יודעים הכי טוב מה אתם רוצים, מה שנותר הוא רק להקשיב .

אני רוצה לספר לכם על קצה המזלג ממש משהו אישי מאד :
אני היום חד הורית, אמא לבתי בת ה-9 , מקסימה להפליא!
בשנת 2006 התחלתי את גירושיי מאביה האלים, מה שחיזק אצלי עוד יותר את דפוס הקורבנות אשר התחיל עוד בילדותי כשתמיד הייתי צריכה לרצות את כל העולם ולא פיתחתי רצון עצמי או זהות משלי.
בשנתיים האחרונות אני עוברת תהליכים אישיים והתפתחותיים, אני לוקחת אחריות ומדי פעם נופלת אחורה,חזרה לקורבנות ושוב יוצאת ולוקחת אחריות.

זו עבודה יומיומית, מתישה ויחד עם זאת-שווה. אני היום נמצאת באור, נחושה להישאר באור.

אני מעבירה לכם תכנים מנסיוני האישי בלבד מתוך מטרה לעזור , לייעץ ולרפא.

אתם מוזמנים לכתוב לי בכל שאלה למייל:
liyagolden2@gmail.com

בהצלחה וחג שבועות שמח!


ליה


הוסף רשומת תגובה