מה אתם מרגישים?
יש לכם רק יועץ אחד. קוראים לו ד"ר לב. מכירים?
זה היועץ שתמיד איתכם, מעריך אתכם, אוהב אתכם, מקבל אתכם ללא שיפוט וללא ביקורת, ללא תנאים. הוא אתם. אין צורך לרבוע אליו תור, הוא תמיד שם, בשבילכם ועבורכם, הוא היועץ האישי שלכם בכל רגע שתבחרו, בכל מקום ובכל זמן. אז תעשו לי טובה, אל תתווכחו איתו.
לפני מספר ימים כתבתי פוסט בנושא.
סיפרו כמה פעמים אתם מסתכלים החוצה ולא את תוככם פנימה.
כמה פעמים אתם מודדים את עצמכם לפי תחושות הסביבה כלפיכם? מעבירים על עצמכם ביקורת, שופטים את עצמכם, פועלים כדי לרצות, להשביע את רצונם של אחרים. וכל זאת-למרות שליבכם אומר לכם X , אתם עושים Y .כאילו-דווקא.
ברור שאתם לא אומרים לעצמכם : "יאללה, אני אפתח במלחמה" אך אתם עושים זאת כדי להרגיש טוב עם עצמכם כי נדמה לכם שאם תרצו אחרים אז יאהבו אתכם יותר, יכבדו אתכם, יעריצו אתכם ומה קורה בעצם? האם אתם לוקחים אחריות על הבחירות שלכם? על רגשותיכם? וכן, התשובה היא -לא.
אם אתם מרגישים שאתם מתקוממים על דבר מה, על חבר, על בן משפחה וכאשר הוא ניגש אליכם אתם משוחחים עמו בשמחה למראית עין, האם אתם לוקחים אחריות על הרגש שלכם ? על מה שאתם ב-א-מ-ת מרגישים כלפיו? הבינו בבקשה שאתם לא מכבדים את עצמכם. יכול גם להיות שאתם טועים: אולי לא הבנתם אותו נכון, אולי פירשתם אותו אחרת, בשונה מהפירוש שלו ? אז מה? עדיין דברו, כדי לפתור, אולם דברו על הרגש האמיתי שלכם כי אם תמשיכו להחזיק את זה בפנים, הדבר הבא שיכול לקרות הוא פצצת אטום שתיווצר אצלכם בבטן, מה שיחסום את האור הגדול שלכם.
האור בא מהבטן, הרגש בא מהלב. כשאתם מדברים בשפת הלב, בשפה הרגשית, אתם מדברים מתוך הבטן-מתוך האור, העולה אל הלב ויוצא החוצה. כך אתם לוקחים אחריות על הרגש האמיתי שלכם, זוכרים? זה הרגש שבא מהלב, מהאהבה אל עצמכם בכך שאתם מכבדים ומוקירים את עצמכם על רגשותיכם גם אם רגשות אלו הם לעתים לא נוחים, לא נעימים, קשים, מתסכלים.עדיין אתם עומדים ונוכחים מול עצמכם כי אתם מקבלים את עצמכם כפי שאתם , עם הרגש, ללא תנאים כי לבכם שם ואתם מחוברים אל הנקודה שבלב שאומרת לכם אם אתם מרגישים שמחה,או לחילופין עצב, אהבה או לחילופין פחד.
חבר יקר ללבי לימד אותי שבכל אדם נמצאות 3 נפשות :
אדם שכל הזמן רוצה להראות עד כמה שהוא צודק ונעדר יכולת הקשבה לאחר, מדבר ומתנהג מתוך הנפש הבהמית.
אדם שמדבר ומתנהג בצורה שכלתנית ומשתמש הרבה בביטוי "אני חושב/ת" מדבר מהנפש השכלית, הטכנית.
אדם שמדבר מתוך הנפש הרגשית מדבר בשפת הלב.זהו האדם שחי באמת, כי להרגיש זה לחיות את הרגע הזה, אין דבר יותר נוכחי מהרגש.
בחיים קיימת הנוסחה הבאה :
המחשבה מובילה אותנו תמיד לרגש.
הרגש מוביל לדיבור וכאן אתעכב קצת :
במקום לומר :"אני חושב שחברה שלי כועסת עליי", אמור "אני מרגיש שחברה שלי כועסת עליי" ואז לך ודבר איתה. המחשבה היא כל כך טכנית, כל כך שכלתנית, המחשבה נמצאת במח ובמח נמצא שכל.
הרגש נמצא בלב, הוא אמיתי, הוא חי, הלב שלכם הוא איבר חי, דופק ונושם כל הזמן, הוא רגיש אליכם, מקבל אתכם כפי שאתם .
הרגש מניע אותנו לפעולה וקצת לפני הפעולה, אנו מצהירים עליה בדיבור , על הפעולה שאנו עומדים לבצע ואז-מבצעים.
כשאתם מדברים בשפת הלב אתם נוכחים, אתם עומדים, אתם עוצמתיים, מקבלים את הרגשות שלכם גם אם הם שליליים. אתם גם בוחרים איך להרגיש . יכולה להיות לכם מחשבה על הבוס שלכם, על בני הזוג שלכם, המחשבה יכולה להוביל לרגש חיובי או לרגש שלילי , אתם אלה שבוחרים איך להרגיש . רק דברו את הרגש, תנו לו ביטוי ,ללב שלכם. הוא אמיתי איתכם,הוא החבר היחיד שלא יבגוד בכם לעולם.
בכל רגש שלבכם מרגיש, קחו אחריות עליו.
אם אתם כועסים , התכנסו כמה דקות על מנת להירגע במקום לבצע פעולה שתניע אתכם למעשה של זעם או תסכול. קבלו את הרגש של הכעס במקום לכעוס על עצמכם שאתם כועסים, במקום לפחד מהפחד, במקום להאשים את עצמכם. רק אם תקבלו גם את הרגשות הפחות נעימים תוכלו לראות את האור הגדול שבכם. תקבלו את הרגשות הללו ויש שיטות שונות לעשות זאת :
א. שבו עם רגליים וידיים פתוחות על מיטה או על כסא. הרימו ברכיים לכיוון הפנים וחבקו את רגליכם בכיווץ אדיר.הרגישו את הכעס. החזיקו כך כחצי דקה וראו איך הכל משתחרר. לאחר שעשיתם זאת, הודו לעצמכם על כך וטיפחו לעצמכם על השכם.
ב. כל יום בסוף היום כיתבו 2 דפים ביומן : איך עבר עליכם היום ? איך הרגשתם היום? תארו סיטואציה אחת חיובית או שלילית והכי חשוב- דברו לב; כיתבו איך הרגשתם באותה הסיטואציה?האם הרגשתם בנוח/לא בנוח ולמה? לדוגמא :"הרגשתי נוח כי הרגשתי שמחה כי נתנו לי קידום בעבודה וחייכתי לכל עבר".
ג. כדי להתמקד בטוב ובחיובי, כדי לשמוח כי מה שמתמקדים בו-גדל-רישמו בכל סוף יום 5 אירועים/חוויות משמחות, לפני השינה. החכמה היא לרשום גם איך הרגשתם בחווייה המשמחת. הרגש החיובי הוא זה שיגדל אם תתמקדו בו,בכל תחום בחייכם.
כל השיטות הללו ועוד רבות תעזורנה לכם להימצא כאן ועכשיו, ברגע הזה, בהווה
כי העבר נגמר והעתיד לא ידוע, מה שנשאר לנו זה רק הרגע הזה וברגע הזה יש רק רגש, רק רגש.
העבר הוא חלק מאיתנו ולשנותו -לא ניתן. העתיד לא ידוע אז הדאגה מפני המחר ממש מיותרת כי אנחנו לא יודעים מה יהיה בעוד דקה. מה שנשאר לנו, זה להרגיש, להרגיש ולחיות.
אני מצרפת לכם את הסרטון הזה , שמראה עד כמה דיבור רגשי , במקום הדיבור הטכני והשכלתני,יכול לשנות את כל התמונה.
בשלט הראשון של הקבצן כתוב : "עיזרו לי,אני עיוור".
מאחורי השלט כתוב : "זה יום כל כך יפה ואיני יכול לראותו".
ליה גולדן
יש לכם רק יועץ אחד. קוראים לו ד"ר לב. מכירים?
זה היועץ שתמיד איתכם, מעריך אתכם, אוהב אתכם, מקבל אתכם ללא שיפוט וללא ביקורת, ללא תנאים. הוא אתם. אין צורך לרבוע אליו תור, הוא תמיד שם, בשבילכם ועבורכם, הוא היועץ האישי שלכם בכל רגע שתבחרו, בכל מקום ובכל זמן. אז תעשו לי טובה, אל תתווכחו איתו.
לפני מספר ימים כתבתי פוסט בנושא.
סיפרו כמה פעמים אתם מסתכלים החוצה ולא את תוככם פנימה.
כמה פעמים אתם מודדים את עצמכם לפי תחושות הסביבה כלפיכם? מעבירים על עצמכם ביקורת, שופטים את עצמכם, פועלים כדי לרצות, להשביע את רצונם של אחרים. וכל זאת-למרות שליבכם אומר לכם X , אתם עושים Y .כאילו-דווקא.
ברור שאתם לא אומרים לעצמכם : "יאללה, אני אפתח במלחמה" אך אתם עושים זאת כדי להרגיש טוב עם עצמכם כי נדמה לכם שאם תרצו אחרים אז יאהבו אתכם יותר, יכבדו אתכם, יעריצו אתכם ומה קורה בעצם? האם אתם לוקחים אחריות על הבחירות שלכם? על רגשותיכם? וכן, התשובה היא -לא.
אם אתם מרגישים שאתם מתקוממים על דבר מה, על חבר, על בן משפחה וכאשר הוא ניגש אליכם אתם משוחחים עמו בשמחה למראית עין, האם אתם לוקחים אחריות על הרגש שלכם ? על מה שאתם ב-א-מ-ת מרגישים כלפיו? הבינו בבקשה שאתם לא מכבדים את עצמכם. יכול גם להיות שאתם טועים: אולי לא הבנתם אותו נכון, אולי פירשתם אותו אחרת, בשונה מהפירוש שלו ? אז מה? עדיין דברו, כדי לפתור, אולם דברו על הרגש האמיתי שלכם כי אם תמשיכו להחזיק את זה בפנים, הדבר הבא שיכול לקרות הוא פצצת אטום שתיווצר אצלכם בבטן, מה שיחסום את האור הגדול שלכם.
האור בא מהבטן, הרגש בא מהלב. כשאתם מדברים בשפת הלב, בשפה הרגשית, אתם מדברים מתוך הבטן-מתוך האור, העולה אל הלב ויוצא החוצה. כך אתם לוקחים אחריות על הרגש האמיתי שלכם, זוכרים? זה הרגש שבא מהלב, מהאהבה אל עצמכם בכך שאתם מכבדים ומוקירים את עצמכם על רגשותיכם גם אם רגשות אלו הם לעתים לא נוחים, לא נעימים, קשים, מתסכלים.עדיין אתם עומדים ונוכחים מול עצמכם כי אתם מקבלים את עצמכם כפי שאתם , עם הרגש, ללא תנאים כי לבכם שם ואתם מחוברים אל הנקודה שבלב שאומרת לכם אם אתם מרגישים שמחה,או לחילופין עצב, אהבה או לחילופין פחד.
חבר יקר ללבי לימד אותי שבכל אדם נמצאות 3 נפשות :
- נפש בהמית
- נפש רגשית
- נפש שכלתנית
אדם שכל הזמן רוצה להראות עד כמה שהוא צודק ונעדר יכולת הקשבה לאחר, מדבר ומתנהג מתוך הנפש הבהמית.
אדם שמדבר ומתנהג בצורה שכלתנית ומשתמש הרבה בביטוי "אני חושב/ת" מדבר מהנפש השכלית, הטכנית.
אדם שמדבר מתוך הנפש הרגשית מדבר בשפת הלב.זהו האדם שחי באמת, כי להרגיש זה לחיות את הרגע הזה, אין דבר יותר נוכחי מהרגש.
בחיים קיימת הנוסחה הבאה :
מחשבה >>> רגש >>>>דיבור >>>> פעולה
המחשבה מובילה אותנו תמיד לרגש.
הרגש מוביל לדיבור וכאן אתעכב קצת :
במקום לומר :"אני חושב שחברה שלי כועסת עליי", אמור "אני מרגיש שחברה שלי כועסת עליי" ואז לך ודבר איתה. המחשבה היא כל כך טכנית, כל כך שכלתנית, המחשבה נמצאת במח ובמח נמצא שכל.
הרגש נמצא בלב, הוא אמיתי, הוא חי, הלב שלכם הוא איבר חי, דופק ונושם כל הזמן, הוא רגיש אליכם, מקבל אתכם כפי שאתם .
הרגש מניע אותנו לפעולה וקצת לפני הפעולה, אנו מצהירים עליה בדיבור , על הפעולה שאנו עומדים לבצע ואז-מבצעים.
כשאתם מדברים בשפת הלב אתם נוכחים, אתם עומדים, אתם עוצמתיים, מקבלים את הרגשות שלכם גם אם הם שליליים. אתם גם בוחרים איך להרגיש . יכולה להיות לכם מחשבה על הבוס שלכם, על בני הזוג שלכם, המחשבה יכולה להוביל לרגש חיובי או לרגש שלילי , אתם אלה שבוחרים איך להרגיש . רק דברו את הרגש, תנו לו ביטוי ,ללב שלכם. הוא אמיתי איתכם,הוא החבר היחיד שלא יבגוד בכם לעולם.
בכל רגש שלבכם מרגיש, קחו אחריות עליו.
אם אתם כועסים , התכנסו כמה דקות על מנת להירגע במקום לבצע פעולה שתניע אתכם למעשה של זעם או תסכול. קבלו את הרגש של הכעס במקום לכעוס על עצמכם שאתם כועסים, במקום לפחד מהפחד, במקום להאשים את עצמכם. רק אם תקבלו גם את הרגשות הפחות נעימים תוכלו לראות את האור הגדול שבכם. תקבלו את הרגשות הללו ויש שיטות שונות לעשות זאת :
א. שבו עם רגליים וידיים פתוחות על מיטה או על כסא. הרימו ברכיים לכיוון הפנים וחבקו את רגליכם בכיווץ אדיר.הרגישו את הכעס. החזיקו כך כחצי דקה וראו איך הכל משתחרר. לאחר שעשיתם זאת, הודו לעצמכם על כך וטיפחו לעצמכם על השכם.
ב. כל יום בסוף היום כיתבו 2 דפים ביומן : איך עבר עליכם היום ? איך הרגשתם היום? תארו סיטואציה אחת חיובית או שלילית והכי חשוב- דברו לב; כיתבו איך הרגשתם באותה הסיטואציה?האם הרגשתם בנוח/לא בנוח ולמה? לדוגמא :"הרגשתי נוח כי הרגשתי שמחה כי נתנו לי קידום בעבודה וחייכתי לכל עבר".
ג. כדי להתמקד בטוב ובחיובי, כדי לשמוח כי מה שמתמקדים בו-גדל-רישמו בכל סוף יום 5 אירועים/חוויות משמחות, לפני השינה. החכמה היא לרשום גם איך הרגשתם בחווייה המשמחת. הרגש החיובי הוא זה שיגדל אם תתמקדו בו,בכל תחום בחייכם.
כל השיטות הללו ועוד רבות תעזורנה לכם להימצא כאן ועכשיו, ברגע הזה, בהווה
כי העבר נגמר והעתיד לא ידוע, מה שנשאר לנו זה רק הרגע הזה וברגע הזה יש רק רגש, רק רגש.
העבר הוא חלק מאיתנו ולשנותו -לא ניתן. העתיד לא ידוע אז הדאגה מפני המחר ממש מיותרת כי אנחנו לא יודעים מה יהיה בעוד דקה. מה שנשאר לנו, זה להרגיש, להרגיש ולחיות.
אני מצרפת לכם את הסרטון הזה , שמראה עד כמה דיבור רגשי , במקום הדיבור הטכני והשכלתני,יכול לשנות את כל התמונה.
בשלט הראשון של הקבצן כתוב : "עיזרו לי,אני עיוור".
מאחורי השלט כתוב : "זה יום כל כך יפה ואיני יכול לראותו".
אני מאחלת לכם שכל יום תקשיבו ללבכם כי הוא היחיד שבטוח תמיד נמצא שם עבורכם.
ליה גולדן
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה